וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל אֲשֶׁר ל֑וֹ שִֽׂים נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי