הָעִ֣זוּ בְּנֵ֣י בִניָמִ֗ן מִקֶּ֨רֶב֙plugin-autotooltip__default plugin-autotooltip_bigקֶרֶב

hebrew

Meaning

* Midst * Among * Within * Inwardly * The centre, whether literal, figurative or adverbial

Masculine noun. Occurs over 250 times in the Old Testament.

From the root קרב, meaning “to come near, approach.” So קֶרֶב is a noun form built from the verb Exodus 17:7Psalm 103:1 יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּבִתְק֨וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל